מה שלימד הבודהה
בודהיזם כמות שהוא. איש רגיל היה שאקימוני, זה שאנו מכנים הבודהה, זה שהתעורר. שאלה אחת בערה בו: מאין האי-נחת שנוכחת בכל, ואיך אפשר להקל או להיחלץ מהאי-נחת? תעתוע, התעלמות, עיוורון וידיעה שגויה מביאים לסבל, אי-נחת, תסכול ומצוקה. כך הבין שאקימוני כשהתעורר מן התעתוע. הוא יצא לדרך החיפוש מתוך ויתור על ממלכה, וגילה את הוויתור כנקודת מוצא לריפוי. הוא יצא למסע החיפוש מתוך חמלה לכל היצורים שראה אותם בסבלם, וגילה גם את החמלה כנקודת מוצא לריפוי. הוא הבין את הדרך כשהיה בהתבוננות עמוקה והציע את דרך ההתבוננות כמוצא אפשרי לסבל. את תחילתה ואת סופה של הדרך אפשר לסכם במשפט אחד: הדרך לשחרור מתחילה בראיית הדברים כמו שהם. לא יותר. לא פחות. האם זו דת? פילוסופיה? פסיכותרפיה? כל אלה? אף לא אחד מהם? הכל תלוי בהגדרה, כמובן. נזכור נא שהמונחים הללו באים כולם מסביבה מערבית, ולכן השאלות מבקשות תשובה מערבית. מכאן אולי הבודהיזם הוא הכל. מעין תורה מאוחדת. -- כריכה אחורית.